רובינו זיוונית - אנשים קטנים ריפוי בעיסוק לילדים

 

מי מאתנו לא מצא את עצמו עומד מצפה, מול ילדו שחזר מהגן, מבית הספר ושואל אותו

את השאלה הידועה: "נו, איך היה?"
לא אטעה אם אומר שרובנו קיבלנו את התשובה "כיף".
מעטים הם הילדים שיכללו בתשובתם את המילים:

נהניתי, שמחתי, הופתעתי, נעלבתי, או- כעסתי, אם לא נמשיך ונשאל אותם עוד שאלות מנחות.

 

כשהחיים הופכים מיום ליום יותר ממוחשבים, כשגיל ההתבגרות הראשון הולך ומקדים, אנחנו, כהורים, מחפשים יותר את הקרבה, הרגש, החיבור הראשוני לילדנו. את האפשרות להשפיע ולתרום לאיכות חייו, במרוץ נגד הזמן וההתבגרות. ויש לנו את הכוח. ויש לנו אפשרות. 

 

כמרפאה בעיסוק, העובדת שנים רבות בתחום התפתחות הילד, אני מוצאת את הנושא הרגשי כאחד הנושאים המשמעותיים ביותר בהתפתחות הילד. אינטיליגנציה רגשית היא חלק מכישורי החיים: זו היכולת לשרוד ולהתמודד בסביבה חברתית, לפתור בעיות, לדחות סיפוקים, להתבונן על הדברים במבט אופטימי, לבטא את הצרכים שלנו ולכבד את הצרכים ותפיסת העולם של האחר. אינטיליגנציה רגשית, היא היכולת להיות מודע לעצמי ולתת לרגשות לכוון את הפעילויות שלי. מודעות היא אחד היסודות המאפיינים בריאות נפשית. אנשים בעלי מודעות ערים להתנהגות של אחרים ומבינים שגם לאנשים אחרים יש הרגשות ומחשבות משלהם. לומדים שמחשבות, רגשות והתנהגויות הם אמיתיים וכולם מתנסים בהם. התנסות זו תורמת להגברת מודעות, ללמידת תקשורת יעילה ושיפור היכולת לבטא רגשות. המטרה היא הבנת עצמנו והבנת אחרים.

 

סל הרגשות הבסיסי שאיתו נולדים ילדים, מכיל שמחה, כעס, אכזבה, פחד- רגשות קיומיים. ככל שהתינוק נחשף לחוויות והתנסויות חדשות, מתווספים לסל רגשות נוספים- כמו תסכול. עם ההתפתחות באים הניואנסים: חיבה, אהבה, כעס, עלבון. הרחבת המעגל הבינאישי של התינוק, מביאה להרחבת סל הרגשות הבסיסי.
העולם הרגשי של ילדים מאופיין בכך שהוא ממוקד מאוד, לכן הצרכים שלהם נתפסים על ידם כמיידיים.

רגשות מתעוררים, בדרך כלל, כאשר אנחנו תופסים שחל שינוי משמעותי, חיובי או שלילי במצבנו. אצל ילדים דברים רבים נתפסים כשינוי, ולכן הרגשות מופיעים בעוצמה גבוהה. אחת הדרכים להפחתת עוצמה רגשית היא לראות את הדברים בפרספקטיבה וזה, כאמור, לא קיים אצל ילדים. עם הגיל ורכישת האינטליגנציה הרגשית, הם משכללים את היכולת שלהם להתמודד עם מצבים שונים ועם הרגשות המתעוררים בעקבות שינויים.
הילדים שלנו חיים בעולם עם הבדלים. אם הם יתרגלו שלאחד יש כדור כחול ולשני כדור ירוק, יהיה להם קל יותר להתמודד עם הבדלים אחרים ומשמעותיים יותר. כדאי להסביר לילדים שהעובדה שלכל אחד מהם יש כדור בצבע שונה אינה משמעותית. כך נוכל לפתח עבורם זוויות נוספות להתבוננות על מצבים שונים.

 

כישורים רגשיים ופיתוח אינטליגנציה רגשית אינם באים באופן טבעי. זהו נושא שיש ללמוד והוא חלק מתפקידנו ההורי: לאפשר לילדים שלנו להיות מודעים לרגשותיהם, להבחין בהם ולהגיב בהתאם. חשוב שנעביר להם גם את היכולת לזהות את הרגשות ואת העולם הפנימי, וגם את היכולת לשתף את הסביבה הקרובה בכאב ובשמחה.
על פי תאורית האינטיליגנציה הרגשית, ניתן לפתח את המיומנויות הרגשיות של הילד כבר מגיל צעיר. האינטיליגנציה הרגשית מאפשרת לילד התמודדות טובה יותר עם צרכיו ותסכוליו. בכך היא מחזקת ובונה את ההערכה והדימוי העצמי של הילד ומשפרת את יכולותיו הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות למשך כל חייו. מיומנויות אלה בונות תקשורת יעילה המשרה על הילדים אווירה של נינוחות, שיתוף פעולה ולמידה פורייה.

ניתן להשפיע באורח חיובי על גדילה והתפתחות חברתית- ריגושית, בעזרת התערבות מוקדמת לחיזוק המודעות, הביטחון העצמי ומיומנויות חברתיות.
לפני שהילדים רוכשים שפה ומסוגלים להביע את עצמם היטב באופן ורבלי, תפקידנו מתרכז בעיקר בניסיון לשקף להם את תחושותיהם, לפי מיטב הבנתנו. 'אתה כועס, כי אתה מאוד רוצה לבדוק את שקע החשמל, אבל אנחנו לא מרשים', או- 'אתה בוכה עכשיו כי אתה מאוד עייף'.
כשמגיע השלב המילולי, אנחנו יכולים לשחזר יחד עם הילד שחזר כועס מהגן, מהי שרשרת האירועים שהביאה אותו להרגיש כפי שהוא מרגיש, ומה הפתרון לבעיה הרגשית שלו. הליווי הרגשי שלנו חשוב גם כשמדובר ברגשות חיוביים שמתעוררים, כמו 'מה גרם לך להנאה כל כך גדולה?', 'מה עשה אותך שמח?'
השלב הראשון והיסודי ביותר בחינוך לרגשות הוא הכרת הרגשות. אם אנחנו, כהורים, נלמד על הרגשות שלנו, נכיר אותם ונדע להסביר את ההתנהגויות הנגזרות מהם, נוכל ללמד את הילדים שלנו. הידיעה וההכרה מצליחות לחזק את עוצמת הרגשות החיוביים ולהחליש את עוצמת הרגשות השליליים. מי שיודע להגיד מה גורם לו לשמחה, ישמח ביתר קלות, ומי שיבין למה הוא מקנא, יקנא פחות.

לימוד הרגשות והגורמים להתעוררותם, מבטיח לנו שנדע כיצד לנווטם וכיצד להכיר לילדנו את עולמם הפנימי.
אחד מהתפקידים של ההורים הוא לעזור לילדים להבין את רגשותיהם ולהתמודד עמם. ילדים זקוקים למידע בסיסי אודות רגשות, הם זקוקים למתן תוקף לרגשותיהם והם זקוקים לכלים כדי להתמודד עם רגשות אלו. יש להבין כי הרגשות אינם טובים ואינם רעים. אולם, הכאה היא התנהגות. הכאה אינה מקובלת. תוכלו לומר: "מותר לכעוס, אך אינני יכול להרשות לך להכות את אחותך". רבים למדו להתעלם מרגשותיהם או להדחיקם. תוכלו לתת תוקף לרגשות הילדים, ע"י כך שתקשיבו להם ותשקפו להם את הרגש. האזינו מבלי לשפוט. שמרו על הפרדה. זכרו, כי רגשותיו של הילד שייכים לו. כשאתם משקפים את הרגש ("את כועסת כי..."), אינכם מנסים לפתור את הבעיה.

 

השיקוף, או ההכרה ברגש, עוזר לילד להתמודד עמו. הציעו לילדים מספר דרכים להתמודד עם רגשותיהם. ילדים זקוקים למגוון של דרכי תגובה- קולית, פיסית, חזותית, יצירתית ודרך של הענקה עצמית. משחווה הילד מגוון של תגובות, תוכלו לשאול אותו מה היה רוצה לנסות. לדוגמה, " האם את רוצה לכעוס עכשיו או לשנות את הרגשתך?" אם הילדה רוצה לשנות, תוכלו לומר, " מה את יכולה לעשות? הבה נראה, את יכולה לרוץ סביב הבניין, להכין ג

לויה כדי לשלוח לסיוון, לדבר על הרגשתך, או לקרוא בספר שאת אוהבת". משהעליתם רעיונות, תנו לילדה לבחור את הרעיון המתאים לה. לא פעם, כל שהילדים זקוקים לו הוא הכרה ברגשותיהם.

גם לפנים ולגוף יש שפה. דרך להביע רגשות. זו השפה הסנסו-מוטורית.

 

פרוש להתנהגות סנסו-מוטורית היא שיום הרגש הנראה. דרך השפה הזו אני מבטא את מה שאני מרגיש, יוצר תקשורת ויכול לקבל מענה לצורך שלי.
חשוב לעזור לילדינו לפתח מודעות וזיהוי תופעות הבאות לידי ביטוי בגוף. לדוגמא: כשאני שמח אני מחייך, כשאני בוכה זולגות לי דמעות. כאשר אני נרגש- טון הדיבור עולה, המימיקה משתנה, שפת הגוף משתנה ואצל האחר נוצרת ציפיה הגורמת לו להגיב, להתרגש ולגלות עניין בדברי.

 

הרגשות הם חלק בלתי נפרד מחוויית היומיום שלנו. הדרך בה אנו מביעים את הרגשות שונה אצל כל אחד. כדי שנוכל להבין אחד את השני טוב יותר חשוב לנו להכיר ולזהות את הרגשות שלנו ושל האחרים.
כשנלמד לזהות אותם, נדע לדבר עליהם עם אחרים, נדע להקשיב לחברים ונוכל לעזור להם.
חשוב לתת לילד ביטוי לחוויותיו הרגשיות במצבי חיים שונים במסגרת הגן ומחוצה לו.

 

התנסות מסוג זה תורמת לגדילה האישית של הילד, מקדמת את תחושת השייכות שלו, את התחשבותו בזולת ואת הסתגלותו לחיי חברה. ילדים שיצליחו לרכוש את כל זה בשנים הראשונות לחייהם, יגדלו להיות מבוגרים מצליחים יותר.